שירותי החלפת קבצי אודיו היו מאז ומתמיד מעין מוטציות של שירותי חיפוש, המספקים כלים ושיטות אחרות למציאת והאזנה למוסיקה. החלוץ בתחום היה נאפסטר שגרם לבהלה בתעשיה כולה שהובילה לתביעות של החברה עצמה ושל משתמשים בה. לא שההליכים המשפטיים שננקטו על 
ידי המובילים בתחום סייעו לבלימת התופעה ואולי אף ההיפך הוא הנכון, הפרסום הרבה של אותן תביעות הביא את העניין לידיעת הציבור והקהל העולמי שפשוט מאותו הרגע הבין שניתן לשמוע מוסיקה – גם באינטרנט. מאז כלים רבים פותחו להאזנה ושיתוף מוסיקה ברשת האינטרנט חוקיים ובלתי חוקיים.
החדשות הטובות לכל משתפי המוסיקה ומאזיני תחנות הרדיו האינטרנטיות הן שהמובילים בתעשייה דהיינו חברות ההפקה והשיווק בתחום, די ויתו על המאבק במשתפי הקבצים (שמלכתחילה היה די אבוד) אבל יחד עם זאת (ואלה החדשות הרעות) עובדים במלוא המרץ לשמור על תוכני אודיו (ווידאו) מכל משמר ולגרום למשתמשי הקצה לשלם עבור המוסיקה אותה הם צורכים.
הכיוון המעניין הוא שחברות המוסיקה למניהן עובדות כיום בשיתוף עם אוניברסיטאות לדוגמא על מנת להוסיף לשכר הלימוד סכום סמלי (עד 5$ ) שיגבו עבור שיתוף קבצי אודיו, אם הנסיון יצלח, יבוצע דבר דומה עם ספקיות האינטרנט.
ובכן מה שלא יהיה, זהו מקרה קלאסי של "ההמון אמר את דברו".
כתוב תגובה